It isn't hard to notice that CASTRO is Israel's leading fashion company; the cool advertising campaigns, the famous spokespeople and the adoption of leading trends make CASTRO into an international product that locals can afford (think, a homegrown Israeli Zara or H&M). Another pillar of CASTRO's position in the local market is the elaborate fashion show that it holds every six months, with the precision of a Swiss movement. Yesterday (Sunday) Tel Aviv's convention grounds hosted CASTRO's fall/winter 2012/13 fashion show, which was, as usual, attended by the who's who of the fashion and entertainment industries, all ready to see what they'd be wearing in the coming winter
קסטרו היא חברת האופנה הגדולה והמובילה בישראל, ולא ממש קשה להבחין באיך שזה מתבטא: הקמפיינים המגניבים, הפרזנטורים המפורסמים, ובכלל ההצמדות לטרנדים מובילים הופכים אותה למוצר קצת יותר בינלאומי שגם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו (תחשבו: מין זארה או אייץ' אנד אם ישראלי). עוד ביסוס למעמדה של קסטרו הוא תצוגות האופנה שמרימה החברה כמו שעון שוויצרי פעם בחצי שנה. אתמול (יום ראשון) נערכה בגני התערוכה תצוגת סתיו/חורף 2012/13 של החברה וכמובן שגם הפעם נכחו במקום כל המי ומי של תעשיית האופנה והבידור כדי להתרשם מהבגדים של החורף המתקרב.
It would be untrue to say that the menswear was super-innovative. To be honest, it was much less exciting than last season's offerings. CASTRO's winter men's collection was inspired by classic American rustic workers: coal miners, lumberjacks and mountain climbers - with an added touch of tailoring and the use of warm colors like burgundy, bottle green, mustard yellow,grey and dark blue. The collection preserved the place of denim, a material the company prides itself on (and sells a lot of). If anything, the combinations of various fabrics (wool tartan, tweed knits, suede, quilt, corduroy, canvas and more) in a single outfit, were clever. The problem is, that despite the interesting inspiration, the collection didn't really bring anything new to the table. It would have benefitted more if its designers had taken the solid inspiration a few steps further and designed a few wild, exaggerated "runway" pieces to highlight the concept and enhance the overly-mainstream collection
אי אפשר לקרוא לליין הגברים החורפי סופר-חדשני, ואם להיות כנה, הוא ריגש הרבה פחות מהקולקציה של הקיץ שעבר. קסטרו ביססה את קולקציית הגברים על השראה מבגדי עבודה של פועלים אמריקאיים קלאסיים: כורי פחם ומטפסי הרים מחוספסים - בתוספת של מגע מחוייט וצבעוניות חמה: אדום יין, ירוק בקבוק, צהוב חרדל, אפור, וכחול כהה. הקולקציה, כמובן שמרה על מקומם של פריטי הג'ינס שבהם מתמחה החברה. אם כבר, אז שילובי הבדים (צמר משבצות, אריגי טוויד, זמש, קורדורוי, קנבס ועוד) בלוקים שכבתיים היו מתוחכמים. העניין הוא, שלמרות ההשראה הסולידית והמלאת פוטנציאל - קסטרו לא חידשה שום דבר. הלוואי והמעצבים היו לוקחים את הרעיון של "פועל היערות האמריקאי" כמה צעדים קדימה ויוצרים כמה פריטים "מסלוליים" ומטורפים כדי להבליט את ההשראה ולעטר את הקולצייה המיינסטרימית למדי.
The menswear collection was undoubtedly saved by the leather pieces (which made up almost half of it) - being seen fashionably late, after the trend has been alive, abroad, for over a year now. The truth is that the coolest and most attractive part of the show was the set, which although not completely original, was nonetheless highly aesthetic. The black & white chevron-print floor and red curtains were taken directly from a famous scene from the classic 1990's television drama Twin Peaks - the mysterious plot of which takes place in rural, woodland America. ♥ The Boyfriend
אין ספק שאת התצוגה הצילה מחלקת העור, שעליה התבססה כמעט מחצית מהקולקציה החדשה לחורף - באיחור קל ואופנתי - הטרנד של חולצות ומכנסי עור כבר קיים מעל שנה לפחות, בחו"ל. האמת היא שהדבר הכי מגניב בתצוגה היה התפאורה שאומנם לא מקורית אבל מאד אסטתית. רצפת הדפס-השברון בשחור/לבן והוילונות האדומים נלקחו ישירות מסצנה מתוך הסדרה הקלאסית של שנות ה90 - טווין פיקס, שעלילתה המיסתורית מתרחשת בכפרי היערות האמריקאיים הצפוניים. ♥ הבויפרנד
